כל מה שנאסף כאן בכמעט שמונים שנה, נושר בדרך.
הקברניט איבד שליטה.
כולו פקעת זעם ורגשות רעים.
תוקפנותו של חסר האונים.
באין תוחלת תתפרע הנפש.
אדם הקרב אל מעמקיו, אישיותו נחשפת במלוא כיעורה.
ראבילו, מח״ש, פיצול תפקיד היועמ״ש, חוק יסוד לימוד תורה..
הכל הכל ומהר מהר.
אין לו זמן
ואין לו גבולות.
ומעל הכל מהדהדת בראשו שיחתו הקשה.
כולם שונאים אותך!
בלעדי, היית בכלא...
מכל המילים, אלה הן מילות הברזל המשמשות אחר כך את כותבי הזכרונות.
טראמפ מאס בו.
השליך אותו.
הוא לבד, לבד.
מוקף באוחנה ודרעי.
חסר אונים.
אין חנינה וספק אם עיסקת טיעון תציל אותו.
מבוקש ומוחרם.
הצפון בוער.
האורניום באדמה.
טראמפ מתקפל.
ישראל מקריבה את יצחקיה.
מדי יום.
אובדן שליטה.
הוא חסר אונים.
אחים אחיות
להרים את העיניים.
להתמקד בבחירות.
טוהר הבחירות.
כל קול!
לעבור דלת דלת.
חברים, משפחה, שכנים.
הילדים מחו״ל.
כל קול!
אין חופשות ואין נסיעות עבודה.
לנהור לקלפיות.
לשמור בקלפיות, בישובים, בדרכים.
גיוס מלא.
מדן ועד אילת.
עת צרה היא לישראל.
כולם מגוייסים.
גם כלה מחופתה.
עד כלות החשיכה.
5 יוני
(דוד מידן)