הבוקר נמצא בשדות של הקיבוץ שלנו "רחפן הברחות" ענק שהיה בדרכו לרצועת עזה.
צה"ל לא עידכן אותנו מה היה עליו - נשק? סמים? סחורות אחרות? אולי נגלה דרך דיווחים בתקשורת .
הדבר החשוב לזכור הוא שאחרי שלוש שנות מלחמה, 1300 חיילים הרוגים, 50 חטופים שנרצחו בשבי, יישובים שנהרסו וחלקם עוד ריקים, אחרי כל המחיר הנורא הזה, חמאס עדיין שולט בעזה.
והוא לא רק שולט בעזה, ומקבל כל יום 700 משאיות באדיבות "הגיזבר" בצלאל סמוטריץ. הוא גם מנהל רשת הברחות משגשגת מעל הראש שלנו. על כל רחפן שנתפס, יש כמה שחוצים את הגדר. וככה לאט לאט, חמאס בונה את עצמו מחדש, עם 250 מיליון שקל שהוא אוסף כל חודש באדיבות ממשלת המחדל.
אחד האתגרים הכי גדולים של מחנה האופוזיציה בבחירות, זה כמות המחדלים המטורפת של הממשלה. האופוזיציה צריכה כל יום להחליט על מה לצעוק חזק יותר - על המצב המחריד של מערכת החינוך? על האלימות, הפרוטקשן וחוסר הביטחון ברחובות? על העלייה המטורפת בהרוגים בתאונות דרכים? על מחדל "הטייס המחבל" של משרד התחבורה בראשות מירי רגב? על חוק ההשתמטות, על המיליארדים שנתניהו וסמוטריץ נותנים למפלגות החרדיות? על הקריסה של דעת הקהל העולמית כלפי ישראל, הפארסה של "שרת ההסברה" דיסטל והמינוי המופקר של ישראל כץ לשר החוץ בתחילת המלחמה "כי ביבי הבטיח לו"...
נגמר האוויר, וזה אפילו לא חצי מהרשימה!
אבל בסוף, יש נקודה בה כל המחדלים מתחברים לכישלון אחד גדול. והנקודה הזו היא עזה.
בעזה אנחנו רואים צבא שחסרים לו 20 אלף חיילים. הוא מתמרן פעם בשכונה הזו, ואחר-כך בשכונה ההיא, נכנס ושוב יוצא, ומשאיר לחמאס אפשרות להשתקם בשטח כל פעם. אנחנו שומעים מחיילי מילואים פה בגזרה על חוסרים בכוח אדם, כולל במוצבים של הקו הצהוב. ליישובים כבר מזמן מורידים את כוחות ההגנה. אין מספיק חיילים.
אנחנו גם רואים את קריסת הביטחון האישי והרמת הראש של ארגוני הפשיעה. ההברחות לתוך עזה הן המשך של ההפקרות הכללית בכל הדרום, במשמרת של "שר הפרוטקשן" איתמר בן-גביר, שיודע לעשות סרטונים על זיתים, אבל לא מסוגל לטפל בעבריינים. באשקלון מתפוצצות מכוניות ברחוב, בבאר-שבע אין עסק שלא משלם דמי חסות, ובשמיים מעל הבית שלי, טיילת הברחות של חמאס. "משילות" עאלק.
בעזה רואים את קריסת הלגיטימציה העולמית של ישראל. רואים את החמאס מפר פעם-אחר-פעם את הסכם סיום המלחמה, חופר מנהרות, מייצר נשק, מבריח אמל"ח, ואת ישראל תוקפת נקודתית, אבל מאפשרת את המהלך הגדול של הקמתו המחודשת של שלטון חמאס בעזה. כי הממשלה הזו חלשה מאד בזירה הבינלאומית, הכי חלשה בעולם.
"אין מה לעשות, טראמפ אמר", זו התשובה שלהם לכישלון. "אין מה לעשות, זה ההסכם" [שקר מוחלט, אגב]. תמיד אין מה לעשות. זה המחיר של שרים צעקנים ופופוליסטים שהבטיחו "שכונת שוטרים בחוף חאן יונס", "פצצות אטום על עזה" וכמובן "לא ייכנס אף גרגיר לחמאס". הבטחות על החול. בינתיים ישראל חוטפת סנקציות, והחמאס משתקם.
אם הממשלה הזו נשארת מחר, זה העתיד שלנו. חמאס שבונה את עצמו מחדש, בזמן שהעולם מטיל על ישראל סנקציות. ארגוני פשע ופרוטקשן שחוגגים, כולל הברחות נשק למחבלים. צבא שחסרים לו יותר מדי חיילים, ומשטרה שנאבקת להשאיר את הראש מעל המים. וכמובן, שרים טיפשים ושרלטנים, שעסוקים בסרטונים במקום בניהול המשרדים שלהם.
זה לא חייב להיות ככה. אסור שזה יישאר ככה. והדרך היחידה לשנות את זה היא שמספיק אנשים יחצו את הרוביקון הנפשי מחר, ויצביעו אחרת.